גז"ד לד"ר מריה זקוטסי בגין פזיזות ורשלנות, גניבה וניפוק תרופות ללא מרשם לשמעון קופר הנאשם ברצח שתי נשותיו

 גזר דין 

1. הנאשמת, מריה זקוטסקי, הורשעה על יסוד הודאתה בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של מעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(6) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – "חוק העונשין"), ניפוק תרופות מרשם ללא מרשם, לפי סעיפים 60 ו-62(א) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 וגניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.
2. במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים על הגשת תסקיר מבחן בעניינה של הנאשמת, ועוד הסכימו כי אם התסקיר יהיה חיובי – יעתרו במשותף לעונש של מאסר בן ששה חודשים שיכול שירוצה בעבודות שירות ומאסר על-תנאי.
3. לפי עובדות כתב האישום המתוקן,בעובדותיו הודתה הנאשמת לפניי, הנאשמת היא רופאה מרדימה אשר בעת הרלוונטית לכתב האישום עבדה בבית החולים מאיר בכפר סבא (להלן – "בית החולים"), וניהלה מערכת יחסים זוגית עם שמעון קופר (להלן – "קופר"), שבאותה עת היה נשוי לגב' ג'ני קופר (להלן – "ג'ני"). קופר הציג לנאשמת מצג לפיו עובד הוא בשירות כוחות הביטחון, ובמהלך שנת 2009 החליטו הנאשמת וקופר לעבור להתגורר יחד בביתם של קופר וג'ני בקיבוץ אייל.
4. שתי עובדות מהותיות אינן מופיעות בכתב האישום המתוקן: ג'ני מתה. קופר מואשם ברציחתה [תפ"ח (מרכז-לוד) 47934-11-12 מדינת ישראל נ' שמעון קופר], באמצעות החדרה לגופה של החומר הקטלני, "או בדרך אחרת שאינה מותירה סימן בגופה" (סעיף 25 לכתב האישום בעניינו של קופר – תע/1).
5. הוגש בעניינה של הנאשמת תסקיר מבחן מפורט ויסודי. נסקרו בהרחבה תולדות חייה של הנאשמת, לרבות מצבו הרפואי המיוחד של בנה יחידה והתלות שלו בה. לנאשמת אין הרשעות קודמות ולא נפתחו נגדה תיקים נוספים מאז המתואר בכתב האישום המתוקן. לאורך 6 שנות הקשר הזוגי שלה עם קופר, פיתחה בו הנאשמת תלות ויחסי אמון. קופר יצר עם הנאשמת קשר קרוב וסייע לה בטיפול בצרכיו המיוחדים של בנה, באופן שרק הגביר את אמונה בו. הנאשמת חשבה שסיועהּ לקופר משמעו סיוע למדינה. לאחר חשיפת הפרשה הבינה הנאשמת כי קופר הונה אותה ואת סביבתה הקרובה לאורך שנים. היא קיבלה אחריות מלאה על התנהגותה, והעובדה כי להבנתה היה לה חלק במותה של ג'ני גרמה לה לתחושות זעזוע, אכזבה מעצמה, כישלון ובושה. הנאשמת חשה אחריות למותה של ג'ני למרות שלא הואשמה ולא הורשעה בעבירת המתה. הנאשמת מושעית זה חמש שנים מעבודתה כרופאה, אין לה קשר עם קופר, והחשיפה התקשורתית מגבילה את אורחות חייה.
6. הממונה על עבודות השירות מצא אותה מתאימה לבצע עבודת שירות וקבע את תנאיה.
7. הנאשמת נעתרה לבקשה משונה וחשודה ביותר מצד בן זוגה שמעון קופר. היא בררה עבורו איזה חומר ממית יכול להתפוגג בגוף האדם באופן שאינו מותיר עקבות בנות-גילוי בבדיקה טוקסיקולוגית. חרף הספקות שקיננו בה באשר לאמיתות סיפור המשימה הסודית, ואף שידעה שביכולתו של החומר להזיק לאדם ואף להמיתו, דאגה בהמשך לספק לקופר חומר שכזה.
8. כך או כך, אחריותה הפלילית של הנאשמת מתמצה במתואר בכתב האישום המתוקן. הנאשמת נושאת באחריות רק לכך שסיפקה לקופר מידע אודות החומר הקטלני ואת החומר הקטלני עצמו, והכול תוך ניצול מעמדה כרופאה ואת נגישותה לתרופות, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חובותיה המקצועיות ועם הוראות הדין הפלילי.
9. לזכות הנאשמת יש לשקול את עובדת שיתוף הפעולה שלה עם המשטרה לאחר שהבינה כי קופר הוליך אותה שולל במשך שנים, את הודאתה בהזדמנות הראשונה בבית המשפט באופן שמעיד על קבלת אחריות וכמובן חסך בזמן שיפוטי, את חרטתה המלאה והכנה ואת נסיבותיה האישיות כמתואר בתסקיר המבחן וכמופיע בטיעוני בא כוחה בישיבת הטיעונים לעונש.
10. בהינתן כל אלה דומה כי הסדר הטיעון מאזן נכונה בין היקף האחריות המצומצם של הנאשמת, כמשתקף בכתב האישום המתוקן, לבין נסיבותיה האישיות. העונש המוצע במסגרת הסדר הטיעון הוא עונש סביר ומידתי, ולא מצאתי עילה להתערב בו.
11. הנני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

במועד שאינו ידוע במדויק עובר לחודש אוגוסט 2009 פנה קופר לנאשמת והציג לה מצג שווא לפיו הוטל עליו לבצע משימה סודית במסגרתה יצא לחו"ל כדי להתנקש באדם בשליחות כוחות הביטחון (להלן – "המשימה הסודית"). על מנת לבצע את ההתנקשות ביקש קופר לברר עם הנאשמת אם יש חומר קטלני שאינו מתגלה בבדיקה טוקסיקולוגית. הנאשמת תהתה מדוע קופר אינו מקבל את החומר מהגורם המתאים בכוחות הביטחון, וחרף העובדה שפטר אותה בתשובה סתמית – הבטיחה לברר עבורו את הנושא.

במהלך חודש מאי 2009 או בסמוך פנתה הנאשמת לחברתה, ד"ר פאולינה קליימן, רופאה מרדימה בבית החולים, שיתפה אותה בפרטי המשימה הסודית וביקשה להתייעץ עמה בנוגע לשאלה ששאל אותה קופר. ד"ר קליימן הביעה בפני הנאשמת ספק רב באמיתות סיפור המשימה הסודית, אך הנאשמת התעלמה מדבריה.